על המחבר

הרב יצחק יוסף

הראשון לציון הגאון

הרב יצחק יוסף

שליט"א נולד בירושלים ביום י"ח טבת התשי"ב, 16 בינואר 1952, בנם השישי של מרן הראשון לציון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והרבנית מרגלית ע"ה.
את חינוכו רכש בתלמוד תורה 'יבנה' של החינוך העצמאי. בישיבה קטנה למד באם הישיבות הספרדיות 'פורת יוסף' בשכונת קטמון בירושלים. בהגיעו לישיבה הגדולה קיים בעצמו "הרוצה להחכים ידרים", ועשה חיל בישיבת 'הנגב' בעיירה נתיבות, שם זכה לקרבה מיוחדת אצל רבו הגאון ראש הישיבה רבי יששכר מאיר זצ"ל, ואצל הגאון הקדוש רבי ישראל אביחצירא זצ"ל 'הבבא סאלי', שהתגורר בסמיכות לישיבה. כבר בימים אלו בהיותו כבן 19 בלבד, החל בחיבורו הגדול 'ילקוט יוסף'. לאחר מכן עבר לישיבת 'חברון' בירושלים, שם ספג את שיטת הלימוד הליטאית אותה השכיל לחבר ברבות הימים עם שיטת הלימוד הספרדית, אשר יחדיו יצרו את סדרת ספריו המפורסמים.
כאמור, כבר בשנת תשל"א (1971) בהיותו כבן 19 שנה בלבד, חפץ לזכות את הרבים בפרסום אלפי פסקי ההלכה של אביו מרן זצ"ל, שהיו פזורים בין ספריו הגדולים והעמוקים ובספרים וירחונים שונים. ואכן לאחר עמל וייגע רב הוציא לאור את חיבורו הראשון "ילקוט יוסף – פסקי דינים", שם ריכז את פסקי אביו מרן הכוללים מו״מ הלכתי מעמיק בדברי אביו זצ"ל, ממכלול ספריו וחיבוריו שיצאו עד לאותה עת ומתשובות כתבי יד שטרם התפרסמו, ספר זה עבר תחת שבט ביקורתו של אביו מרן זצ"ל, אשר עודדו והמריצו להמשיך במפעל גדול וחשוב זה.
כשנבחר אביו מרן זצ"ל בשנת תשל"ג (1973) לכס הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הקים את הכולל לרבנים ודיינים 'חזון עובדיה' בירושלים. בכולל זה למדו טובי הרבנים והדיינים המשמשים כיום בקודש בארץ ובתפוצות. הכולל עמד בנשיאותו ופיקוחו האישי של מרן זצ"ל, אשר היה מגיע בתדירות לבחון את האברכים ולהנחילם את את דרכי ההלכה.
בשנת תשל"ה (1975), התמנה לרב המושבים: בר גיורא, מטע ונס הרים, הסמוכים לירושלים, ומיד החל בעבודת הקודש במסירת שיעורים קבועים בהלכה. בד בבד, יזם הרצאות ושיעורים לנוער בבתי הספר הממלכתיים, והודות למסירותו זכה להוסיף ולחזק את מסורת ישראל.
בשנת תש"מ (1980) סיים יחד עם בוגרי המחזור הראשון של 'כולל חזון עובדיה' את לימודי ההוראה והדיינות, והוסמכו ע"י מרנן גדולי ישראל של אותה תקופה ועמם רבה של ירושלים הגאון רבי שלום משאש זצ"ל. מיד בפתיחת המחזור השני מונה ע"י אביו מרן זצ"ל, לעמוד בראשות הכולל שם מסר שיעורים כסדרן באבן העזר חושן משפט ויורה דעה, כאשר חלק מהם התפרסמו בספרו 'איסור והיתר' שיצא באותם שנים בהסכמותיהם הנלהבות של גדולי ומאורי הדור זצ"ל שראו בו כבן אוריין לפסוק הלכה לרבים.
בשנת תשמ"ג (1983) קיבל מידי הרבנים הראשיים לישראל תעודת כושר לכהן כרב עיר.
בשנת תשנ"א (1991) עלו בחורים רבים מסלתה ומשמנה של בני עדות המזרח, אל לשכתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, וביקשוהו להקים ישיבה לבני עדות המזרח בה יוכלו ללמוד את שיטת הלימוד ודרך ההלכה, כמסורת המקובלת. ומרן זצ"ל שכאב את כאבם, פנה על אתר לבנו הגאון רבי יצחק שליט"א ובקשו להקים ישיבה ולעמוד בראשה. לאחר התלבטויות שונות, ולאחר שמרן זצ"ל הבטיחו שיעמוד לימין הישיבה ברוחניות ובגשמיות, נטל את המשרה והקים בשנת תשנ"ב (1992) את הישיבה הגדולה 'חזון עובדיה', שזכתה שנים רבות לביקורים תדירים של מרן זצ"ל, שאף החזיק שנים רבות את הישיבה בכדי שבנו יוכל להתרכז בגידולם של דור העתיד ולא בגיוס כספים בארץ ובחו"ל. ואכן זכתה הישיבה להוציא מתוכה במשך עשרים שנות קיומה מאות בני תורה תלמידי חכמים המפיצים את אורה של תורה ואורו של מרן זצ"ל בכל רחבי הארץ והעולם, כשחלקם משמשים בקודש במשרות תורניות שונות. הוא עמד בראשות הישיבה עד היבחרו לכס הראשון לציון והרב הראשי לישראל, אז מסר את שרביט הנהגת הישיבה לבנו בכורו הגאון רבי עובדיה יוסף שליט״א.
לאחר פטירת רבה של ירושלים הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, נוצר חלל גדול ברבנות העיר, אז דובר נכבדות בגאון רבי יצחק שליט"א וגדולי ישראל שיגרו אליו פניות בבקשה שיציג את מועמדתו לתפקיד הרם ובהם אביו מרן הרב עובדיה יוסף, ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רבי שלום כהן וכן בעל הציץ אליעזר הגאון רבי אליעזר יהודה ולדינברג זצ״ל שימים ספורים לפני פטירתו חתם על המכתב האחרון בחייו ובו בקשה שהגאון רבי יצחק יציג את מועמדתו לתפקיד.

בשנת תשע"ג (2013) נתבקש ע"י אביו מרן זצ"ל להתמודד בבחירות למשרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל, ואכן ביום הבחירות י"ז אב תשע"ג (24 ביולי 2013) גבר על יתר המועמדים ונבחר ברוב של 68 קולות לשמש בקודש. ביום י"ב תשרי תשע"ד הוכתר בתואר 'הראשון לציון' בטקס המסורתי בבית הכנסת רבי יוחנן בן זכאי המתנוסס לתפארה בעיר העתיקה של ירושלים. אביו מרן זצ"ל הגיע לטקס ההכתרה למרות חולשתו הגדולה, רק בכדי לזכות לראות את בנו ממשיך את מורשתו הרוחנית. וזוהי היתה הופעתו הפומבית האחרונה.

בחודש מר חשון תשע"ד (2013) לאחר פטירת אביו מרן זצ"ל, מונה ע"י מרנן ורבנן שליט"א להמשיך את השיעור הגדול בתבל של אביו מרן זצ"ל שהיה נמסר במשך עשרות שנים במוצאי שבת בבית הכנסת 'תפארת ירושלים' לעדת היזדים בשכונת הבוכרים בעיר הקודש ירושלים זאת לאחר שבחייו בכל עת מינה אותו אביו למלא את מקומו בשיעור זה.